האם יתכן כי בבריאה עצמה יתקיים עולם נוסף תחתון יותר מעולם העשיה? ואם כן האם ניתן יהיה למצוא לאחר הוכחות הם בתורה בדברי החכמים ובמדע עצמו? מה היא יכולה הוכחה שכזו לעשות לתודעת האדם בעולם המודרני ומה השלכותיה כלפי האמונה בבורא עולם ויוצר עליון ובאמונה האישית של כל אחד במושג זה?
מאז ומתמיד רצון האדם שעף לנגיעה באלוקות להתדמות לרצון העליון ביכולת היצירה עצמה, רצון שהביא את מובילי החזון לצעוד בדרך של אמונה בחומר בלבד מבלי ליצוק בו רוח ונשמה, שהם מכלול אחד בבריאה.הצורך הקבוע למציאת הוכחות להפרכת קיימות יוצר ומתכנן, הביאה לגילוי עולמות חדשים ומרתקים שטרם העידן הטכנולוגי לא היו יכולים להתגלות ללא הפעלת רצון עליון על אותם החוקרים על מנת שיחצבו בסלע להוציא את פניני היצירה בשיא תפארתה לעיני כל בלי שהיה זה רצונם כלל.התא הפשוט, שבעבר נחשב למערכת חומרית יחידה חסרת פונקציונאליות מלבד נחיצותה בהשלמת הצורה הפיזית של החי, התגלה כעולם חדש, מלא חיים, מערכת מפעמת המבצעת מליוני פעולות בשניה בכל רגע ורגע בחיינו על מנת שנוכל אנחנו, כגוף עצמאי, כביכול, להמשיך לתפקד באופן תקין, ללא חשש וללא מאמץ שכן מערכת הגוף מסתגלת, נלחמת, שורדת, מחזקת ומשפרת את האדם והופכת אותו לחסין בעולמו, כל עוד האדם שומר את הקשר עם מערכת ההזנה הרוחנית ונשאר קרוב לטבע בכל חושיו שאלו הם סוד החיים הנצחיים.
העולם החופשי שזכינו בו רוב שנותינו איפשר לרבים להגיע אל מידע זה בלא כל בעיה ולהיווכח ביופיה של היצירה שנעשתה במלאכת מחשבת תוך תיאום מושלם עם שאר הבריאות שנמצאות בעולם מציאות ה"טבע"- אלוקים, עולם המגע, יצירה שהיא אתה- האדם, ולא, לא בריאה אחרת, מקסימה לכשלעצמה, המבטאת רצון ליצירה בדגרת רוח נמוכה יותר דמויית אדם להשתעשע בה- הקוף.לכשירצה האדם לעלות מדרגת התודעה, יתחיל הוא להתבונן בעניין ה- *"מקרה"* לא כדבר חסר שליטה המתרחש באופן רנדומלי/ אקראי ללא השגחה שאינו מדיד, אלא יסכיל ויבין שמקרה הינו רצון עליון המופעל באופן ידוע מראש בנקודות זמן מדוייקות אשר מתרחש בכל שלב בכל רגע בכל חייו של כל אדם על מנת להשלים את יעודו עד חזרתו ל"קוד המקור" – אור אין סוף ברוך הוא, כאשר שם, בצומת המפגש של האדם עם המקרה בחייו, מוכרך הוא לפעול מתוך נקודת ההטבה העילאית ליוצר שרקם המקרה.ככל שהעמקנו יותר ויותר לתוך נבכי החומר גילינו שהמציאות שאותה למדנו לקבל בכזו בטיחות, אינה צפויה ומוחשית כפי שסברנו בתחילה.
נמצא שבתוך כל החומר עצמו, עמוק עמוק מעבר לשכבות העור, הבשר, מעבר לתא, מעבר לאטום, מעבר לגרעין התא, בתוך כל זה קיים ריק אחד גדול ובתוכו בקושי 1% חומר, שהוא כל מה שאנו רואים, חשים, נושמים, שומעים, טועמים, שהם מעין אשליה שבה אנו מתעקשים לאחוז כחלקיקים בעלי בחירה חופשית בלי רצון אמיתי להידמות ליוצרם שהוא נמצא במעט, בכלום המכיל את המרובה.ואכן, נמצא שדרכי היהדות מביאים את הצורך של האדם לעסוק כל חייו בתיקון מידותיו על מנת שיהיה כלי לקבל, שימעיט עצמו בכדי שיוכל להיות לרגע כגרעין האטום, מוקף חלל עצום וסביבו נע עולם שלם בהשגחה, ולזכות לדעת זו ולחיות בה, כי כל בקשתו של השם היא שנעריך אותו, שנזרוק לו מילה טובה, נספר לחברים עליו ונעורר אותם שגם הם יכולים להעזר בו תמיד, שהוא גם אבא שלהם.
השאר תגובה