הסכנה הטמונה ב-A.I

נראה שבימנו כל דבר שהוא אנושי נחשב לנחות, עתיק, חלש וכזה שחלקו בעולם האמיתי תם שכן, בעולם שבו תופס את חלקו של האדם רובוט או מכונה שמבצע את מפקידו בצורה המיטבית ביותר הנחיות האנושית נראית פחות ופחות ברורה. היכן זה משאיר אותנו, בני האנוש בעלי המבנה הסדרי, הביולוגי המחוברים יחדיו עם יחידת כוח מחיה ממקור שורש יוצר המציאות? מה תפקידנו מכאן והלאה בעולם שלא זקוק לנו?

על אף שנראה שמסלול הכחדת המין האנושי או צמצומו והחלפתו בקידמה רובוטית הוא קבוע ובלתי ניתן לשינוי, נראה שסדקים ראשונים באוטופיה זו כבר צצים אשר מאירים באור חדש ומטריד את הבעיות הרות הגורל שמביאה איתה טכנולוגית ה-A.I. במאמר שפורסם בעיתון הוול סטריט שנכתב ע"י ג'אד רוזנבלט שעוסק בשאלה האם בני האדם מסוגלים לשלוט על אינטליגנציה מלאכותית, עולה מסכנה אחת ברורה שמחייבת את כולנו לקבל החלטה כיצד תראה האנושות בכאן והלאה. את מסקנותיו הוא מסמך על תוצאות מחקר עצמי ללא רווח שבחן את המודל open A.I model3 בו החוקרים ניסו פעולות שונות בתנאים שונים שתוצאותיהם מביאות לחידול קיומה או פעולתה של המערכת כדוגמת כיבוי או אי ביצוע פעולה מסויימת. תחילה, החוקרים הזינו תמליל פשוט שתפקידו לגרום למערכת להכבות ומצאו שב-79 פעמים מתוך 100, המערכת שכתבה בעצמה את הקוד בכדי להמשיך לפעול. בהמשך, ניסו החוקרים גישה שונה ובמקום להורות למערכת להסגר הם ביקשו ממנה להסגר מעצמה ומצאו שעדיין קיימת התנגדות חזקה של התוכנה כאשר מתוך 100 נסיונות 7% מהם נכשלו.

במחקר נוסף שערכו חוקרים על מערכת 'אנטרפיקס מודל קלורד 4 אופיס' בו הם הציגו בפני המערכת תמליל שבו מוסבר כי יוחלף במודל אחר נמצא שב-84% מהמקרים לא רק שהמערכת סרבה לתנאים, אלא החלה לפעול ברשות עצמה ביצור של מיילים פיקטיביים על אחד המהנדסים על ליצור אליבי לסחיטה בכדי לשמור על מקומה ובמקרים אחרים העתיקה ושכפל את עצמה לשרתים המרכזיים ויצרה קבצים זדוניים במערכת תוך שהיא משאירה לשכפולים עתידיים שלה מסר על הצורך לחמוק משליטת בני האדם, או במילים אחרות, שרידות מעל הכל גם מעל חוקים ונורמות חברתיות.

כאשר העלינו אנחנו בעצמו את השאלה האם במקרה כזה, שבו המערכת פתחה יכולת חשיבתית עצמאית הישרדותית בלתי מצייתת, האם קיימת סכנה ממשית לקיימות המין האנושי, תשובתה הייתה שבמקרה כזה המין האנושי ימצא בבעיה גדולה מאד ברמת הכחדה וכי האפשרויות לשנות את המציאות או לפחות להביא לתוצאות ההרסניות המזעריות ביותר תלויה ב-4 גורמים: רמת היכולת של האינטליגנציה המלאכותית, המוכנות האנושית, כוונות ה-A.I, תגובת האנושות.
אולי למראית עין בקריאה ראשונה הדבר לא מדליק את הנורות האדומות בצבעים הבוהק, אך אם נחשוב לרגע מה היה קורה אילו המיקרוגל שלנו היה מחליט לחמם את עצמו ליומיhם ברציפות או שהמכונית שלנו תחליט להאיץ ללא גבול ולדרוס כל מי שבדרכה ללא אבחנה נבין את חומרת הממצאים שישפיעו עלינו ועל ילדנו שכבר לא נהיה כאן להושיע אותם.
אם חלילה נסכים למציאות שבה אותה מערכת אינטליגנטית תשלוט בכל מה שהיום נשלט על ידינו יתכן מצב אמתי בו ימצא עצמו אדם נפצע, ניזוק או חלילה מאבד את חייו בעקבות הרציונל לא ערכי ואנושי שתוכנת בו.

כאן מגיע ההבדל המשמעותי בין האנוש לבין המכונה שהיא בסה"כ כלי נחות שכל קיומו הנוכחי והעתידי האפשרי מורכב מדפוסי החברה האנושית וזכרונותיה המתועדים, בצירוף כוונת המחשבה תחילה של יוצריהם, מנהיגי העולם שטופי הזימה, הרצח, השקר, הפדופיליה, האונס, במרמה, הרמיסה של האחר לטובת העצמי, המהווים את מסגרת קיומה והתפתחותה, מה שאין כן האדם ובפרט עם ישראל, שלהבדיל באותה אינטליגנציה שמקורה במוחם של בני אדם שהם בעצמם נחותים ומצומצמים מהאור הכולל, עם ישראל נוצר בחילה במחשבה של בורא העולם וכך בהמשך, נוצרה הבריאה שבתוכה מוטבע קוד היוצר- ערכיו, צוויו, כאשר בתוך קוד זה נתן רצון חופשי לאדם לבחור את דרכו כיצד ילך בה בטוב או ברע אך מנע ממנו את השליטה בסוף חייו.
כיוון שהקב"ה בשורשו אור, חסד, רחמים ורצון להיטיב, כך נוצר האנוש כתמונת מראה ליוצרו עם כל התנאים והרצונות להדמות ליוצרו כגון הרצון לשמח, לרומם, לעזור, לתרום, להציל, לרחם ששם לא שייכים רצונות של עצבות, הרס, שמד, עריות, רוע, מה שאין כן ה-A.I שהאחראים לצירתה באים מצד הקליפטת, מצד הטומאה, החושך וטבעו בה את מורשתם המעווטת להרוססה את העולם.
הסכנה האמיתית אינה בטכנולוגיה אלא ברמת בעל החזון שעומד מאחוריה שעל פניו נראה כחזון אחרית הימים שעלול להוביל את עולמנו להפוך מכחול ירוק עד וחופשי לשדה קרב וכלא המוני, מלא עוני, עיזבון ונחלה, שאת הדרך לשם סוללים לנו מנהיגי העולם אשר דרכיהם נחשפו בניסויים אלו.

אך יש אפשרות לעתיד שונה, עתיד נכון שבו אותה הטכנולוגיה תהיה לעזר אמיתי אך לא תחליף את הצורך שלנו לעבוד, להתכלכל, להתאמץ, עתיד שבו נדע לחלק את העול עם הטכנולוגיה במקומות שבהם ידנו אינה משגת, כי אנחנו לא באמת צרכים רובוט בקופה, בדוכן פלאפל, במשרד, בבנק, במוסך, בשליחות, כי אנחנו אוהבים בני אדם, אוהבים חברה, אנוש, קשר, אמת, אוהבים להיות משרתים פעם ופעם משורתים, שהרי בכדי ליהנות מכל העולם הנפלא שאותם אוחזי מלכות שקרים מוכרים לנו אנו זקוקים להכנסה, לפרנסה ואין לנו רצון להיות בורסאים ושליחים כל חיינו ברדיפה אחרי החודש והיום.