מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
בכל חג פסח בזמן שכולנו לובשים בגדי חג המתיישבים יחדיו לקרוא את ההגדה ולהינות מסעדות מלכות לזכר יציאת מצרים אנו שרים שיר אחד ובו שאלה אחת -"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות", לילה שרובנו מייחסים אליו את רגע הסדר עצמו שבו אנו אוכלים מצה במקום חמץ.
אך יש בזו השאלה רובד עמוק יותר הנוגעת לנו במיוחד בזמן הזה.
מה נשתנה הלילה הזה, כלומר, תקופה חשוכה זו מכל הלילות, דהיינו, כל שאר הגלויות שעבר עם ישראל? ובאמת, כאשר מביטים על שאלה זו מצד זה אין אנו יודעים לתת תשובה מידית שכן, הנה, דור זה שבו גם אנו חלקים ממנו נחשב לנמוך ביותר בשערי הטומאה מכל שאר הדורות ולכאורה, לא רק שאין שוני לטובה בינו לבין הדורות הקודמים אדרבא, השוני הוא דווקא לצד התעצמות החשכה, ואם כך, אנו שבים ושואלים, מה נשתנה? מה מצא הבורא יתברך בדור זה לשאת עול רוע העולם ולמסור בידו את האחריות להביא גאולה לעולם? האם חסרה בנו האמונה שיש בכוחנו לשנות? האם עשינו מאמץ אמיתי להפוך את הלילה הזה שונה מכל הלילות?
ידוע לפנינו כי ככל שיהיה החושך עצום יותר, טיפת אור בודדת תבטל ממנו רבות ועל שכן נקודות אור רבות שיבטלו את החושך מיקומו ועם ישראל נבחר להיות אלו הנקודות שימלאו את העולם באור, מוסר, דעת, חכמה, אחווה, שלום רעות וזאת, כיוון שבהם בחר הבורא יתברך מראשית הבריאה לעשות זאת על אדמתם ולהתחיל ולבנות בית מקדש רוחני לעולם.
השוני בין הלילות הקודמים לילה הזה, לתקופה הזו, הוא שה' נתן מפתחות לכל אחד לקחת חלק בהכנעת החושך באמצעות צדיקיו הרבים שהקדימו את דורנו שממתינים לכל יהודי ויהודיה שיאמרו דבר בשם אמרם להפעיל כוחם במרומים ולהפך הגורלות לימיננו, שכן הלילה הזה הוא יציאת מצרים האמיתית, זו שנעוצה בבשרינו, בדמנו, במחשבותיו, בלבבנו, שהדרך להנתק ממנה היא באמצעות ה' יתברך וכוח הצדיקים שבחכמתם יתקנו את המים שבתוכינו ויחברו את הנשמה העליונה בחזרה אלינו שתשפיע אור העליון על מימי העולם להשקיט הרוע מנפשם ולהשיב השלום בליבם.
ואז ידעו כולם כי ה' אחד וישראל אחד ויזרקו אמונותיהם ויבטלו את החושך מהם ויבקשו עימנו השלום לנצחים.
