פתאום אנשים מגלים שהכל הונאה.
שהם שמו פתק לקבוצה שרוצה להביא שואה.
כמו שבויים הם נמשכים למסור את אמונתם לאנשי החליפות שלא עושים כלל רצונם.
רצים לחפש איזו משרה פנויה כדי להכניס שטרות של דמיון לתקווה שבורה על עתיד מופלא.
אך כולם כבר הסכימו רק מפחדים לומר בקול
שהראש כבר לא מייצג אותם והוא אינו כל יכול.
הם רוצים לומר לו שכבר אין לו מנדט, שאינו איש העם, שהוא בסה"כ דימיון מעוות.
רוצים לצעוק בקול, כגוף אחד "אין לך רשות מאיתנו למכור את המדינה, כי סיימנו להאמין לך ולכל הפמליה."
בתוך ליבם הם מרגישים מתוסכלים על כל השנים שביזבזו על דיונים, מאבקים ואמונה בשקרים.
וכיצד יכול להיות שראש בלי גוף עוד יכול להוביל עם שלם למשחטה?
זה צריך לשאול כל אדם עצמו- ילד, צעיר, זקן, חייל או איש משטרה.
מה שברור לכולנו לא נאמר בתקשורת הרחבה, כי הם כבר בלעו את גלולת הרעל בקום המדינה.
מסיתים אותנו בטענות של צבעים ומגדרים, מצפים שנעשה בשבילם את העבודה כמו מעבר לים ונתחיל פה מלחמת אחים.
אבל אנחנו עם סגולה, עם של אהבה, שמחה ואחווה, שרוצים לחיות יחד בשיוויון, אמת, שגשוג ופריחה ולא כמו עמים אחרים שה-"קבל" הפך אותם למטורפים חסרי נשמה,
עם של פעם בבריאה שתפקידו להביא גאולה לעולם חשוך שנמצא על סף קריסה.
זו האחריות שלנו להיות מאוחדים ולומר " עד כאן ", אתם לנו כבר לא מנהיגים.
להבין שהדרך שחונכנו הייתה שגויה, שניסו לכפות עלינו DNA של תרבות זרה.
ניסו לחסל אותנו אלפי שנים- מצרים, יוונים, רומאים וצלבנים ועכשיו אחינו, שמסרו נשמתם ל-"חיצונים".
עלינו לעמוד זקוף כחומה, לקבל את עצמנו בחזרה למציאות הנכונה.
לעשות צעד של "נעשה ונשמע" ולהחזיר לעצמנו עטרה ליושנה, לחפש את המנהיג האמיתי שהיוצר אלינו שלח, שיתן את הדין לכל מי שסרח.
עכשיו, שכל האמת גלויה והבנו את מקומנו במשוואה, אין יותר מקום לשאננות כי עוד רגע החופש שלנו הופך לכלא ולא לזכות.
אחים שלי, אל תפלו לאשליה שהשכן שלך חולה או שהוא הוא הבעיה.
דעו שיום הדין קרב וה' מגיע בטיסה ישירה להציל את כל מי שהאמין בו ולא את אנשי החליפות של הקליפה.
בואו נראה לכולם ממה אנחנו עשויים, עם של לוחמי אור שלא צריך תנחומים חומריים.
שלא ימכרו לכם שיש פה "מקרוני" של מגפה, כי אלו שעושים זאת מזמן כבר נפלו קורבן לנגף הברית החדשה.
זה הרגע בו היהודי בוחר לו צד ואמונה ולקחת הימור על החיים שניתנו לו במתנה.
שנדע לבחור ללכת אחרי האור ולא אחר השחור, כי אם לא נעשה זאת, לא יהיה לנו מזור.
